שורש כף היד הוא אזור מורכב הממוקם בין האמה לבין כף היד, ומשחק תפקיד מרכזי בתנועות היד ובתפקוד היומיומי. הוא מורכב ממספר עצמות, רצועות וגידים, המאפשרים גמישות ותנועתיות גבוהה.
מבנה המפרק (עצמות הקרפליות, רצועות, גידים)
עצמות הקרפליות: שורש כף היד כולל שמונה עצמות קרפליות, הממוקמות בשתי שורות:
שורה פרוקסימלית: כולל את הסקפואיד (Scaphoid), הלונאט (Lunate), הטרפזיום (Triquetrum) והפיספוניד (Pisiform).
שורה דיסטלית: כוללת את הטרפזיום (Trapezium), הטרפזואיד (Trapezoid), ההפיקל (Capitate) וההולנואיד (Hamate).
רצועות ייצוב: הרצועות מקשרות בין עצמות הקרפליות ומספקות יציבות למפרק. בין הרצועות המרכזיות נמצאות הרצועות הרדיאליות והאולנריות, החיוניות לתנועות הסיבוביות של כף היד.
גידים: הגידים של השרירים המניעים את כף היד (כגון הפלקסורים והאקסטנסורים) מחוברים לעצמות הקרפליות, ומאפשרים תנועות כמו כיפוף, יישור וסיבוב.
תפקוד מכני וביומכני של שורש כף היד
שורש כף היד מתפקד כמפרק רב-כיווני (Complex Joint), המאפשר מגוון רחב של תנועות, כולל:
כיפוף ויישור: תנועות בסיסיות המאפשרות גמישות ותנועתיות.
סיבוב: תנועות המאפשרות כיוונון מדויק של האצבעות, חיוניות לפעולות כמו כתיבה, תפירה ושימוש בכלים.
תנועות היד: תנועות מורכבות נוספות, כמו אחיזת חפצים, חבטות וזריקות.
תפקוד זה חיוני לביצוע פעולות יומיומיות, כמו אכילה, לבוש ופעילויות ספורטיביות.
הצורך בטיפולי פיזיותרפיה – פיזיותרפיה היא כלי חשוב בשיקום שורש כף היד לאחר פציעות או ניתוחים. הטיפול מסייע בשיפור טווחי התנועה, חיזוק השרירים והפחתת הכאב. פיזיותרפיסטים מפתחים תוכניות טיפול אישיות, הכוללות תרגילים לשיפור הגמישות, חיזוק השרירים המייצבים ושיפור התפקוד הכללי של המפרק.
פריקת סקפואיד-לונאט (Scapholunate Dissociation)
פריקת סקפואיד-לונאט היא מצב שבו יש חוסר התאמה בין עצם הסקפואיד לבין הלונאט, דבר שיכול להוביל לשחיקה מהירה של הסחוס במפרק.
תסמינים:
כאב חד בחלק העליון של שורש כף היד.
נפיחות באזורים סמוכים.
קושי בתנועות כמו כיפוף או יישור.
אבחון ודימות
אבחון פריקות בשורש כף היד מתבצע באמצעות:
בדיקה קלינית: רופא אורטופד יבצע בדיקה של שורש כף היד כדי לאתר תסמינים כמו כאב, נפיחות, חוסר תפקוד.
דימות: בדיקות רנטגן, MRI או CT עשויות לשמש לאישור האבחנה ולזיהוי נזקים נוספים.
טיפולים שמרניים (קיבועים, פיזיותרפיה)
במקרים קלים או כאשר הפריקה נחשבת לבלתי יציבה, הטיפול עשוי להיות שמרני:
קיבועים: שימוש בחבישות או סדים לקיבוע שורש כף היד על מנת למנוע תנועה.
פיזיותרפיה: טיפול לשיפור טווחי התנועה, חיזוק השרירים והפחתת הכאב לאחר שהשבר מתייצב.
ניתוחי תיקון (Reconstruction)
במקרים שבהם הטיפול השמרני אינו מצליח או כאשר יש חוסר יציבות מתמשכת במפרק, עשוי להיות צורך בניתוח תיקון:
תהליך הניתוח: במהלך הניתוח, המנתח מחזיר את העצמות למקומן, מבצע תיקונים על הרקמות הפגועות ומקבע את המפרק כדי להבטיח יציבות.
שיקום לאחר ניתוח
לאחר ניתוח לשחזור פריקות בשורש כף היד, תהליך השיקום כולל:
פיזיותרפיה: לשיפור טווחי התנועה, חיזוק השרירים והפחתת הכאב. זהו תהליך חשוב להחזרת התפקוד המלא של שורש כף היד.
פריקת לונאט (Lunate Dislocation)
פריקת לונאט מתרחשת כאשר הלונאט יוצאת מהמקום, לרוב בעקבות טראומה חזקה.
תסמינים:
כאב חזק בשורש כף היד.
חוסר יכולת להזיז את האצבעות.
דפורמציה במראה של שורש כף היד.
ניתוחים לשחזור פריקות מורכבות
במקרים קשים של פריקת לונאט, ייתכן שיהיה צורך בניתוח לתיקון:
שחזור הלונאט: ניתוח שבו המנתח מחזיר את הלונאט למקומה ומקבע את המפרק.
שיקום לאחר ניתוח
לאחר ניתוח לתיקון פריקות לונאט, תהליך השיקום כולל:
פיזיותרפיה אינטנסיבית: לשיפור טווחי התנועה, חיזוק השרירים והפחתת הכאב.
הצורך בטיפולי פיזיותרפיה – פיזיותרפיה היא חלק קרדינלי בשיקום לאחר פריקות בשורש כף היד. טיפול זה מסייע בהפחתת הכאב, בשיפור התפקוד הכללי של המפרק ומניעת פציעות חוזרות. תוכנית טיפול מותאמת אישית יכולה להבטיח חזרה בטוחה לפעילות יומיומית או ספורטיבית.
שבר סקפואיד (Scaphoid Fracture)
שבר סקפואיד הוא אחד השברים הנפוצים ביותר בשורש כף היד, מכיוון שהסקפואיד הוא עצם חשופה לפגיעות באזור שורש כף היד.
תסמינים:
כאב בחלק הפנימי של שורש כף היד.
נפיחות.
קושי לבצע תנועות כמו כיפוף היד או אחיזה.
טיפולים שמרניים (קיבוע, מנוחה ממושכת)
קיבוע: ברוב המקרים של שבר סקפואיד ללא תזוזה, השבר מטופל באמצעות קיבוע בגבס או סד לתקופה ממושכת.
מנוחה: חשוב להקפיד על מנוחה מלאה של שורש כף היד על מנת לאפשר לעצם להחלים כראוי.
ניתוחים (קיבוע פנימי)
במקרים שבהם יש תזוזה משמעותית של השבר, ייתכן שיהיה צורך בניתוח:
קיבוע פנימי: ניתוח שבו משתמשים בברגים או פלטות כדי לקבע את השבר למקומו ולאפשר חיבור תקין של העצם.
שיקום לאחר ניתוח
לאחר ניתוח לקיבוע השבר, תהליך השיקום כולל פיזיותרפיה: לשיפור טווחי התנועה, חיזוק השרירים והפחתת הכאב. תהליך השיקום חשוב להחזרת תפקוד היד ושורש כף היד.
שבר בקולס (Colles’ Fracture)
שבר בקולס הוא שבר נפוץ בעצם הרדיוס הדיסטלית (חלקה התחתון הקרוב לשורש כף היד), הנגרם לרוב מנפילה על יד מתוחה.
תסמינים:
כאב חזק בשורש כף היד.
נפיחות ועיוות בצורה של כף היד.
ניהול שמרני (קיבוע וטיפול פיזיותרפי)
ברוב המקרים של שבר קולס ניתן לטפל בצורה שמרנית באמצעות קיבוע (קיבוע בגבס או סד לתקופה של מספר שבועות) ולאחר מכן טיפול פיזיותרפי לשיפור טווחי התנועה והפחתת הכאב.
ניתוחים במקרים מורכבים
במקרים מורכבים, כאשר יש תזוזה משמעותית או שבר רב-כיווני, ייתכן שיהיה צורך בניתוח:
תהליך הניתוח: המנתח מבצע קיבוע פנימי של השבר באמצעות פלטות וברגים.
שיקום לאחר ניתוח
לאחר ניתוח לשבר קולס, השיקום כולל פיזיותרפיה: לחיזוק שרירי היד ושיפור התפקוד הכללי של שורש כף היד.
שבר דיסטלי של הרדיוס (Distal Radius Fracture)
שבר דיסטלי של הרדיוס מתרחש בחלקו התחתון של עצם הרדיוס. שבר זה נפוץ ונגרם לרוב מנפילות או חבלות ישירות.
תסמינים:
כאב חזק ונפיחות בשורש כף היד.
הגבלה בתנועות היד.
טיפולים שמרניים וניתוחיים (קיבוע, שחזור פתוח)
הטיפול בשבר דיסטלי של הרדיוס כולל:
טיפול שמרני: קיבוע בגבס או סד למשך מספר שבועות.
ניתוח (שחזור פתוח וקיבוע פנימי – ORIF): במקרים קשים, ייתכן שיהיה צורך בשחזור פתוח של השבר והתקנת פלטות וברגים לקיבוע.
שיקום לאחר ניתוח
לאחר הניתוח, תהליך השיקום כולל:
פיזיותרפיה: לשיפור טווחי התנועה, חיזוק השרירים והפחתת הכאב.
הצורך בטיפולי פיזיותרפיה – פיזיותרפיה היא חלק חשוב בתהליך השיקום לאחר שברים בשורש כף היד. הטיפול מסייע בשיפור התפקוד הכללי של המפרק, חיזוק השרירים והפחתת הכאב. תוכנית טיפול מותאמת אישית יכולה להבטיח חזרה בטוחה לפעילות יומיומית או ספורטיבית.
אבחון קליני ודימות (EMG, בדיקות עצב)
האבחון של תסמונת התעלה הקרפלית מתבצע באמצעות:
בדיקה קלינית: רופא אורטופד יערוך בדיקה גופנית הכוללת בדיקות תחושה וכוח באצבעות.
בדיקות דימות: בדיקות אלקטרומיוגרפיה (EMG) ואולטרסאונד עשויות לסייע באבחון, לבדיקת מידת הלחץ על עצב המדיאן וזיהוי נזקים אפשריים.
טיפול שמרני (סדים, פיזיותרפיה, שינוי פעילות)
במקרים קלים עד בינוניים, ניתן לטפל בתסמונת התעלה הקרפלית בשיטות שמרניות:
סדים: קיבוע כף היד בלילה ובזמן עבודה כדי למנוע תנועות מזיקות ולהפחית לחץ על העצב המדיאן.
פיזיותרפיה: טיפול פיזיותרפי כולל תרגילים לשיפור טווחי התנועה וחיזוק השרירים הסובבים את כף היד, וכן טכניקות להפחתת הכאב.
שינוי פעילות: התאמת הפעילות היומיומית או סביבת העבודה, כמו שינוי זווית העבודה או הפחתת תנועות חוזרות, כדי להקל על העומס על כף היד.
ניתוחי שחרור עצב המדיאן (Carpal Tunnel Release)
במקרים חמורים, כאשר הטיפול השמרני לא מצליח להקל על התסמינים, ייתכן שיהיה צורך בניתוח:
Carpal Tunnel Release: ניתוח שבו משחררים את הלחץ על עצב המדיאן על ידי חיתוך של הרצועה התומכת בעצב.
שיקום לאחר ניתוח
לאחר ניתוח לשחרור עצב המדיאן, תהליך השיקום כולל:
פיזיותרפיה: פיזיותרפיסטים עובדים על שיפור טווחי התנועה, חיזוק השרירים ושיפור התפקוד הכללי של כף היד.
תרגולים מותאמים: התמקדות בשיקום האחיזה והפחתת הכאב, תוך עבודה על שיפור התחושה והכוח ביד.
הצורך בטיפולי פיזיותרפיה – פיזיותרפיה היא חלק קריטי בתהליך השיקום לאחר תסמונת התעלה הקרפלית. טיפול זה מסייע בהפחתת הכאב, שיפור התפקוד והחזרת תחושת הנוחות בכף היד. טיפול פיזיותרפי מותאם אישית משפר את הסיכויים לחזרה מהירה לפעילות יומיומית או עבודה.
קרע ברצועת ה-TFCC (Triangular Fibrocartilage Complex)
רצועת ה-TFCC היא מבנה מורכב התומך במפרק שורש כף היד האולנרי (החלק הפנימי של שורש כף היד). קרע ברצועה זו נגרם לרוב על ידי תנועות חוזרות או טראומה ישירה, כמו נפילה על יד מתוחה.
תסמינים:
כאב בחלק האולנרי של שורש כף היד.
תחושת חוסר יציבות במפרק.
קושי לבצע תנועות כמו סיבוב או הרמת חפצים.
אבחון ודימות
האבחון של קרע ברצועות שורש כף היד מתבצע באמצעות:
בדיקה קלינית: רופא אורטופד יבצע בדיקה פיזית לזיהוי כאב ונפיחות.
דימות: MRI או אולטרסאונד יכולים לספק תמונה מדויקת של הקרע ברצועות ולזהות נזקים נלווים.
טיפולים שמרניים (פיזיותרפיה, סדים)
במקרים קלים, ניתן לטפל בקרעים בשורש כף היד באמצעים שמרניים:
פיזיותרפיה: תוכנית טיפולית הממוקדת בשיפור טווחי התנועה, חיזוק השרירים הסובבים את המפרק והפחתת הכאב.
סדים: קיבוע כף היד בעזרת סד יכול לעזור להפחית את התנועות ולספק למפרק תמיכה במהלך ההחלמה.
ניתוחי תיקון ושיקום לאחר ניתוח
במקרים חמורים, ייתכן שיהיה צורך בניתוח לתיקון הקרע:
ניתוחי ארתרוסקופיה: בניתוח זה המנתח משתמש במכשירים זעירים לתיקון הקרע ברצועה ולשחזור היציבות של המפרק.
שיקום לאחר ניתוח: פיזיותרפיה ממוקדת לאחר הניתוח כוללת תרגילים לשיפור טווחי התנועה, חיזוק השרירים והחזרת תפקוד מלא של שורש כף היד.
קרע ברצועות הקרפליות (Carpal Ligament Tear)
רצועות הקרפליות תומכות בעצמות שורש כף היד, וקרעים בהן יכולים להתרחש בעקבות פציעות טראומטיות או פגיעות מתמשכות. קרעים אלו עלולים לגרום לכאב ולחוסר יציבות בשורש כף היד.
תסמינים:
כאב באזורים שונים בשורש כף היד.
תחושת נוקשות או חוסר יציבות במפרק.
טיפולים שמרניים וניתוחיים
הטיפול בקרעים ברצועות הקרפליות כולל:
טיפול שמרני: פיזיותרפיה, סדים או חבישות להגבלת התנועה בזמן ההחלמה.
טיפול ניתוחי: במקרים חמורים, ייתכן שיהיה צורך בניתוח לתיקון הקרע ושחזור תפקוד המפרק.
שיקום לאחר ניתוח
לאחר ניתוח לתיקון קרע ברצועות הקרפליות, תהליך השיקום כולל:
פיזיותרפיה: שיקום ממוקד לשיפור טווחי התנועה וחיזוק המפרק.
תוכנית תרגילים מותאמת אישית: שמטרתה לשפר את התפקוד ולמנוע חזרה של הפציעה.
הצורך בטיפולי פיזיותרפיה – פיזיותרפיה היא חלק קריטי בתהליך השיקום לאחר קרעים ברצועות שורש כף היד. טיפול זה מסייע בשיפור התפקוד הכללי של המפרק, הפחתת הכאב ושיפור היציבות. תוכנית טיפול מותאמת אישית משפרת את הסיכוי להחלמה מהירה ולחזרה לפעילות יומיומית או ספורטיבית.
דלקת בגידי האצבעות (Flexor/Extensor Tendinitis)
דלקת בגידי האצבעות מתרחשת כאשר הגידים המניעים את האצבעות בשורש כף היד הופכים לדלקתיים. המצב נגרם לרוב על ידי תנועות חוזרות או עומס יתר על המפרק.
תסמינים:
כאב לאורך הגידים בשורש כף היד והאצבעות.
תחושת נוקשות ונפיחות.
קושי בביצוע תנועות כמו אחיזה או כתיבה.
טיפולים שמרניים (פיזיותרפיה, גלי הלם)
פיזיותרפיה: תרגילים שממוקדים בשיפור טווחי התנועה והפחתת העומס על הגידים הדלקתיים. הפיזיותרפיסטים עובדים גם על חיזוק השרירים המייצבים את שורש כף היד.
גלי הלם: טיפול בעזרת גלי הלם יכול לעזור לשפר את זרימת הדם בגידים ולהפחית את הדלקת, מה שמסייע להחלמה מהירה יותר.
ניתוחים במקרים עמידים
במקרים שבהם הטיפול השמרני לא עוזר להקל על הכאב והתסמינים נמשכים, ייתכן שיהיה צורך בניתוח:
ניתוח לשחרור הגידים: בניתוח זה משחררים את הגידים הדלקתיים מהלחץ המופעל עליהם כדי להחזיר את התפקוד התקין.
שיקום לאחר ניתוח
לאחר הניתוח, תהליך השיקום כולל פיזיותרפיה: לחיזוק השרירים ולהחזרת טווחי התנועה, תוך שימת דגש על מניעת פציעות חוזרות.
דלקת בגידי הדה קרווין (De Quervain’s Tenosynovitis)
דלקת זו מתרחשת כאשר יש דלקת בגידים שעוברים בתעלה באזור שורש כף היד. דלקת בגידי הדה קרווין נגרמת לרוב על ידי תנועות חוזרות הקשורות להרמת חפצים או עבודה ממושכת עם הידיים.
תסמינים:
כאב בחלק החיצוני של שורש כף היד, במיוחד בזמן תנועות כמו אחיזה או סיבוב כף היד.
נפיחות והגבלה בתנועות.
טיפול שמרני (הזרקות, פיזיותרפיה)
הטיפול בדלקת הדה קרווין כולל:
הזרקות סטרואידים: הזרקות של סטרואידים להקלת הכאב והפחתת הדלקת.
פיזיותרפיה: תוכנית פיזיותרפית לשיפור טווחי התנועה, הפחתת הכאב וחיזוק השרירים המייצבים את שורש כף היד.
ניתוחי שחרור הגיד
במקרים שבהם הטיפול השמרני לא מצליח, ייתכן שיהיה צורך בניתוח לשחרור הגידים הלחוצים בתעלת שורש כף היד.
השיקום לאחר הניתוח כולל פיזיותרפיה: לשיפור טווחי התנועה, חיזוק הגידים והשרירים הסובבים את שורש כף היד, והפחתת הכאב.
הצורך בטיפולי פיזיותרפיה – פיזיותרפיה היא חלק חשוב בתהליך השיקום לאחר דלקות גידים בשורש כף היד. היא מסייעת בשיפור התפקוד הכללי של היד, הפחתת הכאב ומניעת פציעות חוזרות. תוכנית טיפול מותאמת אישית מאפשרת חזרה מהירה לפעילות יומיומית ולשימוש יעיל בשורש כף היד.
דלקת בגיד הפלמריס לונגוס (Palmaris Longus Tendinitis)
גיד הפלמריס לונגוס הוא אחד הגידים המסייעים בתנועות של שורש כף היד והאצבעות. דלקת בגיד זה נגרמת כתוצאה מעומס יתר או תנועות חוזרות של כף היד.
תסמינים:
כאב לאורך הגיד, במיוחד בזמן כיפוף היד.
תחושת נוקשות ונפיחות באזור הגיד.
קושי בביצוע פעולות יומיומיות כמו כתיבה או אחיזה.
דלקת בגיד הפלקסור קרפי רדיאליס (Flexor Carpi Radialis Tendinitis)
גיד הפלקסור קרפי רדיאליס אחראי לתנועות הכיפוף של שורש כף היד. דלקת בגיד זה מתפתחת לרוב כתוצאה ממאמץ חוזר ומתמשך.
תסמינים:
כאב בחלק הפנימי של שורש כף היד.
קושי לבצע פעולות כמו כיפוף כף היד או הרמת חפצים.
שיקום שמרני וניתוחי
במקרים רבים, ניתן לטפל בפגיעות בגידים וברצועות באמצעות גישות שמרניות:
פיזיותרפיה: תרגילים לחיזוק הגידים, שיפור טווחי התנועה והפחתת הכאב.
סדים: קיבוע שורש כף היד בעזרת סד מאפשר לגיד או לרצועה להחלים תוך מניעת תנועה מיותרת.
במקרים חמורים, ייתכן שיהיה צורך בניתוח לתיקון הקרע:
ניתוח שחרור גיד: ניתוח לשחרור הלחץ על הגיד הדלקתי או הקרוע, כולל שחזור ותיקון הרקמה הפגועה.
הצורך בטיפולי פיזיותרפיה – פיזיותרפיה היא חלק קריטי בשיקום לאחר פגיעות בגידים וברצועות בשורש כף היד. היא עוזרת להחזיר את טווחי התנועה, לשפר את היציבות והכוח של המפרק, ולהפחית את הכאב. פיזיותרפיסטים מפתחים תוכניות שיקום מותאמות אישית שמסייעות לחזור לפעילות יומיומית ולמנוע פציעות חוזרות.
אוסטיאוארתריטיס בשורש כף היד
אוסטיאוארתריטיס הוא מצב ניווני שבו הסחוס של המפרק מתפרק עם הזמן, דבר שגורם לשחיקה ולהיווצרות דלקות במפרק. מצב זה נפוץ בקרב מבוגרים אך יכול להופיע גם בקרב אנשים צעירים כתוצאה מפציעות קודמות.
תסמינים:
כאב בשורש כף היד, במיוחד בזמן תנועה.
נוקשות במפרק, בעיקר אחרי מנוחה.
קושי לבצע פעולות יומיומיות כמו אחיזת חפצים, כתיבה או סיבוב כף היד.
טיפולים שמרניים (פיזיותרפיה, עזרים אורתופדיים)
הטיפול באוסטיאוארתריטיס בשורש כף היד כולל גישות שמרניות במטרה לשמור על התפקוד ולהפחית את הכאב:
פיזיותרפיה: תרגילים לשיפור טווחי התנועה, חיזוק שרירי שורש כף היד והפחתת כאב. הטיפול מותאם אישית לכל מטופל ועוזר לשמור על הגמישות והכוח במפרק.
עזרים אורתופדיים: שימוש בסדים או עזרים אחרים המפחיתים את העומס על המפרק ומסייעים בהגבלת התנועה כדי להקל על הכאב.
ניתוחי ארתרוסקופיה לתיקון הסחוס
במקרים חמורים שבהם הטיפול השמרני אינו מצליח להקל על התסמינים, ייתכן שיהיה צורך בניתוח:
ארתרוסקופיה: ניתוח זעיר פולשני שבו המנתח משתמש במכשירים זעירים כדי להסיר רקמות פגועות ולשפר את תפקוד המפרק. הניתוח נעשה דרך חתכים קטנים, ומאפשר שיקום מהיר יותר ביחס לניתוחים פתוחים.
שיקום לאחר ניתוח
לאחר ניתוח לתיקון פגיעות סחוסיות, תהליך השיקום כולל:
פיזיותרפיה אינטנסיבית: לשיפור טווחי התנועה, חיזוק השרירים, ושמירה על יציבות המפרק. הפיזיותרפיה מותאמת לפי התקדמות המטופל ומסייעת להחזיר את התפקוד המלא של המפרק.
הצורך בטיפולי פיזיותרפיה – פיזיותרפיה היא חלק בלתי נפרד מתהליך השיקום לאחר פגיעות סחוסיות בשורש כף היד. הטיפול עוזר להחזיר את התפקוד המלא של המפרק, לשפר את הגמישות, לחזק את השרירים, ולמנוע הידרדרות נוספת במצב המפרק. בעזרת פיזיותרפיה מותאמת אישית, ניתן להחזיר את איכות החיים ולהפחית את הכאב בצורה משמעותית.
אבחון וטיפול שמרני (סדים, פיזיותרפיה)
האבחון של תסמונת דה קרווין מתבצע באמצעות בדיקה קלינית ודימות. רופא אורטופד יבחן את הסימנים והתסמינים באמצעות בדיקות פיזיות וייתכן שישתמש גם בצילומי רנטגן כדי לאשר את האבחנה.
טיפול שמרני:
סדים: שימוש בסד לשורש כף היד והאגודל מסייע במניעת תנועות חוזרות ומפחית את הלחץ על הגידים הפגועים.
פיזיותרפיה: טיפול פיזיותרפי כולל תרגילים לשיפור טווחי התנועה, חיזוק השרירים המייצבים את שורש כף היד והאגודל, ושימוש בטכניקות להפחתת הכאב והנפיחות.
ניתוחים לשחרור הגידים (Release Surgery)
במקרים שבהם הטיפול השמרני אינו מצליח להקל על התסמינים, ייתכן שיהיה צורך בניתוח:
ניתוח שחרור גידים: בניתוח זה, משחררים את הלחץ על הגידים הנפגעים על ידי חיתוך התעלה שבה הם עוברים. פעולה זו מאפשרת לגידים לנוע בחופשיות רבה יותר ולהפחית את הכאב והדלקת.
שיקום לאחר ניתוח
לאחר ניתוח לשחרור הגידים, תהליך השיקום כולל פיזיותרפיה: לשיפור טווחי התנועה, חיזוק השרירים, ושמירה על תפקוד מלא של שורש כף היד והאגודל. הפיזיותרפיה מתמקדת בחזרה לתפקוד מלא במהירות ובמניעת חזרה של הדלקת.
הצורך בטיפולי פיזיותרפיה – פיזיותרפיה היא חלק בלתי נפרד מתהליך השיקום לאחר תסמונת דה קרווין. טיפול זה מסייע בהפחתת הכאב, שיפור התפקוד הכללי של שורש כף היד והאגודל, ומניעת פציעות חוזרות. באמצעות תוכנית טיפול מותאמת אישית, ניתן להחזיר את התפקוד המלא ולשפר את איכות החיים של המטופל.
עקרונות בסיסיים בשיקום שורש כף היד
הפחתת כאב ונפיחות: בשלב הראשון, חשוב לטפל בכאב ונפיחות שנגרמים מהפציעה או הניתוח. שימוש בקרח, תרופות נוגדות דלקת ומנוחה ממושכת יכולים לסייע בשלב זה.
שיפור טווחי התנועה: לאחר שהכאב פוחת, יש להתחיל בתהליך שיפור טווחי התנועה באמצעות תרגילים פסיביים ואקטיביים לשורש כף היד והאצבעות.
חיזוק שרירים: חיזוק השרירים הסובבים את שורש כף היד הוא קריטי לשמירה על יציבות המפרק ומניעת פציעות חוזרות. תרגילי חיזוק מתמקדים בעיקר בשרירי האמה, האצבעות ושורש כף היד.
פיזיותרפיה: שלבי השיקום
הפיזיותרפיה מהווה חלק מרכזי בתהליך השיקום וכוללת מספר שלבים:
שלב שיפור טווחי התנועה: תרגילים שמיועדים לשחזור כיפוף, יישור ותנועות סיבוביות של שורש כף היד.
שלב חיזוק: חיזוק השרירים שמסביב לשורש כף היד והאצבעות בעזרת מכשירים מותאמים כמו גומיות ומשקלים קלים.
שיפור שיווי משקל ופרופריוספציה: תרגילים המיועדים לשיפור שיווי המשקל והמודעות לתנועות המפרק, במיוחד לאחר פציעות שמלוות בתחושת חוסר יציבות.
תוכניות שיקום אינטגרטיביות: תרגילים ספציפיים ומעקב אחר תפקוד
תוכניות השיקום כוללות תרגילים ספציפיים שמטרתם לשפר את היציבות, החוזק והגמישות של שורש כף היד:
תרגילים לחיזוק שרירים: עבודה על חיזוק השרירים בעזרת מכשירים או תרגילים במשקל הגוף.
תרגילי גמישות: מתיחות של השרירים ורצועות שורש כף היד.
מעקב אחר התקדמות: מעקב צמוד אחר ההתקדמות במהלך השיקום, כולל התאמת תוכנית התרגילים לפי הצורך.
הצורך בטיפולי פיזיותרפיה – פיזיותרפיה היא חלק בלתי נפרד מתהליך השיקום לאחר פציעות וניתוחים בשורש כף היד. הטיפול מסייע בשיפור התפקוד היומיומי, הפחתת הכאב, ושיפור הגמישות והכוח. הפיזיותרפיה גם תורמת למניעת פציעות חוזרות ומאפשרת חזרה לפעילות ספורטיבית או יומיומית בצורה בטוחה ומבוקרת.
